כאשר נושבת רוח, ניתן להבחין בתנועה הנגרמת כתוצאה ממנה (עלים מתעופפים, צמרות עצים נעות, עפיפון בשמים, וכו'). הרוח הנושבת היא בחינם …, מכאן שכדאי לנצל אותה כמקור לאנרגיה זמינה. הנושאים הנדונים בפרק הם: איך עושים כסף מאוויר? מה מקורה של … להמשך קריאה ←

מכיוון שלא הצלחנו להגדיר בצורה פשוטה "מהי אנרגיה?", ברור כי יש בעיה להגדיר אילו סוגי אנרגיה קיימים. סוגי אנרגיה מהווים קטגוריות של מנגנונים, באמצעותם באה לידי ביטוי האנרגיה. למרות זאת, האנרגיה היא גודל פיזיקלי מדיד, ובהתאם לצורה בה היא מופיעה, … להמשך קריאה ←

למרות השמות השונים שנתנו ל"סוגי האנרגיה השונים", ניתן לחלקם לשתי קבוצות עיקריות: אנרגיה הקשורה לתנועה – אנרגיה קינטית. אנרגיה קינטית היא אנרגיה של תנועה, כלומר אנרגיה במעבר, והיא הצורה השימושית ביותר בה האדם מנצל את האנרגיה. דוגמאות לאנרגיה קינטית: אנרגיה … להמשך קריאה ←

כאשר רוצים לבצע "משהו" (פעולה כלשהי) על חומר, כגון להזיזו, להאירו, לחממו, וכו', יש להשתמש באנרגיה (נהוג להשתמש בביטוי "להשקיע אנרגיה"). כל נושא האנרגיה מתרכז סביב המרות האנרגיה, מצורה אחת לאחרות. השם "המרות אנרגיה" עדיף על פני "מעברי אנרגיה" – … להמשך קריאה ←

כל המרות האנרגיה למיניהן, נשלטות על ידי חוקי טבע בסיסיים. מדע התרמודינמיקה (Thermodynamics) ניסח מספר חוקים בסיסיים: החוק הראשון של התרמודינמיקה  נראה מעודד, ומבטיח לכאורה שלא יכול להיות "משבר אנרגיה". חוק זה נקרא חוק שימור האנרגיה, והוא קובע כי: "אנרגיה … להמשך קריאה ←

במדע, נהוג להתייחס למספר כוחות בסיסיים בטבע: כוח גרביטציה (משיכה בין גופים חומריים) – סביב גוף חומרי נוצר שדה (בור פוטנציאל), המושך גוף חומרי אחר הנמצא בקרבתו. כתוצאה מכך, מתארים את הגוף השני כבעל אנרגיה פוטנציאלית כובדית (גרביטציונית). בפועל, טוב … להמשך קריאה ←

ראינו שאנרגיה משתחררת, שאותה ניתן לנצל, קשורה להבדלים בין מצב התחלתי למצב סופי. בדרך כלל תנועה בתוך שדה כוח כלשהו נובעת כתוצאה מפעולה של כוח. יכולים להיות מקרים בהם האנרגיה נוצרה במקור כתוצאה מפעולת כוח, אולם היא ממשיכה להיות עם … להמשך קריאה ←

כאשר גודל כמותי, גדל באחוז גידול קבוע, בפרק זמן מוגדר, הגידול נקרא גידול מעריכי (אקספוננציאלי = Exponential). לדוגמא אפשר להתייחס לצריכה של משאב כלשהו (במקרה של צריכת אנרגיה ניתן למדוד את הצריכה ביחידות של חביות נפט לשנה, או בשווה ערך … להמשך קריאה ←

למתעניינים, המתמטיקה הקשורה לפונקציה המעריכית (אקספוננציאלית = Exponential Function), מפורטת בעמוד זה. גם אלו שאינם יכולים לעקוב אחר הפיתוח המתמטי, חשוב שיבינו שהמתמטיקה כאן נכונה, ומה שחשוב להמשך היא המסקנה המתקבלת מהמתמטיקה, לגבי הקשר בין אחוד הגידול, למשך זמן ההכפלה. … להמשך קריאה ←

לכל גידול אקספוננציאלי נדרש פרק זמן קבוע להגדיל פי 2 (ב 100%) את הגודל – זהו זמן ההכפלה T2. זמן ההכפלה מתייחס בקירוב (פירוט נמצא בדף נפרד) לאחוז הגידול P, על פי: T2=70/P עבור הדוגמא שראינו, עם גידול של 5% … להמשך קריאה ←