פיתחנו שלוש יחידות א"ג (כל יחידה באורך 25 שעות הוראה) הנפרשות על פני תוכנית הלימודים לכיתות ז, עם לכידות גבוהה בין היחידות.
קיום יחידות ההוראה הללו פותרת בעיה מרכזית בהוראת א"ג – היעדר תוכניות א"ג גמישות המאפשרות רצף לימודי והתאמה למיקום הגיאוגרפי של התלמידים. כדי להתגבר על החסם השני להוראת א"ג, צוות הפרויקט פיתח השתלמויות א"ג למורים. המשתתפים בהשתלמויות ילמדו להכיר את הוראת הא"ג ולהתנסות בה. בשלב האחרון יחידות ההוראה יוטמעו בחטיבות ביניים בישראל ובארה"ב במטרה לבחון את הפוטנציאל של הוראת א"ג לאחר הסרת החסם השלישי: אילוצים הנובעים ממבחני ההערכה חיצוניים במערכות החינוך.
הצוות שלנו, ובו מורים מנוסים, פיתח שלוש יחידות א"ג. בשנה הראשונה תהליך העבודה כלל כמה סבבים של פיתוח ומשוב. המשוב התייחס לבחירת התופעות והמודלים הנלמדים, לאיכות החומרים, לעקרונות התכנון, להיתכנות הטמעתם, ולדיוקם המדעי. בשנה השנייה קיימנו פיילוט בהשתתפות 18 מורים: שבעה בארה"ב ו-11 בישראל. במהלך הפיילוט בדקנו את איכותן של יחידות ההוראה ומדדנו את רמת ההתעניינות של התלמידים. בהינתן ההבדלים ההקשריים בין ארה"ב לישראל, נקטנו בגישה השוואתית במטרה לזהות גורמי מפתח להצלחה – קרי הטמעה מוצלחת של יחידות ההוראה – בשני ההקשרים. גרסאות חדשות של יחידות ההוראה הוכנו על סמך תוצאות הפיילוט.
עוד בשנה השנייה נערוך מחקר ייחוס (baseline study) בהשתתפות 20 מורים: 10 מישראל ו-10 מארה"ב. משתתפי המחקר ימשיכו ללמד את חומר הלימוד הסטנדרטי בשיטות המקובלות כיום (גישת "עסקים כרגיל"). במסגרת מחקר הייחוס תיערך מדידה של התוצאות הלימודיות של הוראת המדעים המקובלת כיום.
בשנה השלישית ייערך מבחן שטח, ובו יימדד הפוטנציאל של יחידות ההוראה לשפר את התוצאות הלימודיות. במסגרת מבחן השטח, 20 המורים ממחקר הייחוס יעברו השתלמויות רלוונטיות ולאחר מכן ילַמדו את יחידות הא"ג.
בשנה הרביעית נחזור על מבחן השטח בהשתתפות אותם מורים.
כך נוכל למדוד את השיפור בלמידה ובהוראה עצמה כתוצאה מהתמקצעות המורים בלימוד היחידות.
בתום הפרויקט יהיו בידנו מסגרת מוגמרת להוראת א"ג, שלוש יחידות הוראה מלוטשות, הערכות נלוות ליחידות ההוראה וממצאים מחקריים על התוצאות הלימודיות, על ההיתכנות של ההתערבות ועל הפוטנציאל שלה.