חומרים למורים ולתלמידים > האכלת הכדור הרעב
חומרים:
שקופיות 2-4 איזו השפעה יש למה שאנו אוכלים על הסביבה?
שקופית 2: האם אפשר לסמן מזונות עם ההשפעה הסביבתית שלהם? התחלנו את היחידה בדיון על מה אנחנו אוכלים, מאיפה מגיע האוכל שלנו, והאם יש לנו מספיק משאבי קרקע לגדל את האוכל שצריך. לאחר מכן שוחחנו על מזון מעובד ואיך הוא תורם לכך שיש לנו גישה למזון אבל גם על כך שהוא איננו תורם לתזונה מאוזנת ובריאה. לאחר מכן בדקנו האם ארוחת הצהריים שלנו מאוזנת ובריאה וכוללת את כל אבות המזון.
נחזור עכשיו לשאלה המרכזית של היחידה – כיצד נוכל להאכיל בצורה בריאה ומקיימת אוכלוסייה הולכת וגדלה? ננסה להבין מה זה אומרת להאכיל בצורה "מקיימת".
למעשה ב2 היחידות הקודמות הכדור הצמא והכדור הרעב כבר דיברנו על קיימות ועל משאבים מתכלים של כדור הארץ. למשל – (אפשר לתת לתלמידים לענות) מים ודלקי מאובנים.
הזכירו להם שלמשל ביחידה הראשונה דיברנו על כמה מים נדרשים לייצור של מוצרים שונים כולל מוצרי מזון. וגם כמובן תעשיית המזון היא צרכנית גדולה של אנרגיה.
שקופית 3: השתמשו בסרטון הקצר (4:37 דקות) כדי להציג את ההיבטים השונים של פליטת גזי חממה הקשורים למזון. לאחר הסרטון, בקשו מהתלמידים להיזכר בסוגיות השונות שעלו בסרטון: פליטת גזי חממה, מזון לבעלי חיים, תהליכי חקלאות, שינוי שימוש בקרקע וכו'. זה יעזור להם בפעילות הבאה.
ניתן גם לעבור ישירות לשקופית 4 (ולתת לתלמידים לצפות בסרטון בקבוצות העבודה שלהם בהמשך השיעור) לדון בהשפעות הסביבתיות ומה למדנו ביחידות הקודמות שקשור לזה.
שקופיות 5-9 איזה סוג תוויות סביבתיות תרצו לראות על האוכל שלכם? פעילות בקבוצות
(שקופיות 6-9 נמצאות גם במצגת לתלמידים. המצגת ניתנת להורדה מהאתר. ניתן לעלות אותה לגוגל ולשתף עם כל הכיתה או לשתף כקובץ.)
שקופית 5: הכיתה תתחלק לקבוצה לעבודה על עיצוב תוויות מזון סביבתיות. בהתאם לזמן שעומד לרשותכם ניתן לבקש מהתלמידים להכין תווית גם לפיצה וגם להמבורגר או לבחור להכין רק לאחד מהמאכלים.
בשיעור הבא על הקבוצות להציג בכיתה את התוויות שלהן.
שקופית 6: המטרה: לעצב תוויות מזון לפיצה ו/או המבורגר עליהם מסומנים ההשפעות הסביבתיות
הערה: התלמידים יציגו את התווית שלהם בשיעור הבא.
שקופיות 12- 10: בזבוז מזון: העלויות הסמויות של המזון שאנו זורקים
שקופית 10 בסוף הפעילות בקבוצות שאלו את התלמידים האם הם יודעים מהי פסולת מזון והאם לדעתם ניתן לסמן את ההשפעה של פסולת המזון על מוצר מזון ספציפי. הציגו את נושא פסולת המזון באמצעות סרטון זה (4:52 דקות). לאחר מכן (שקופית 11), דנו עם התלמידים בהבדל בין בזבוז מזון לאובדן מזון ואת מי מהם קשה יותר לסמן.
שאלו את התלמידים: מדוע בזבוז מזון ואובדן מזון הם עלויות נסתרות?
שקופית 12: מטלה ביתית אופציונלית: בקשו מהתלמידים לתעד בזבוז מזון בביתם (למסגרת זמן מסוימת, מומלצת יום או יומיים) – ניתן להשתמש בקובץ להורדה מהאתר.
המלצות תזמון:
90 דקות
הזדמנות להערכה:
ניתן להשתמש בפעילות עיצוב תוויות המזון.
העשרה:
מידע רקע על בזבוז מזון ואובדן מזון:
בזבוז מזון ואובדן מזון הם שניהם מונחים המשמשים לתיאור אובדן או בזבוז של מזון, אך הם מתייחסים לשלבים שונים בשרשרת אספקת המזון.
אובדן מזון מתרחש בשלבי הייצור, לאחר הקציר והעיבוד של שרשרת אספקת המזון. זה מתייחס בדרך כלל לירידה בכמות או באיכות המזון המיועד למאכל אדם. אובדן מזון יכול לקרות מסיבות שונות כמו תשתית לא מספקת, טיפול לא נכון, מזיקים, מחלות ואסונות טבע. לדוגמה, אם היבול של חקלאי ניזוק על ידי מזיקים או תנאי מזג אוויר קיצוניים, וכתוצאה מכך הפחתה משמעותית בכמות המזון השמיש, זה ייחשב לאובדן מזון.
מצד שני, בזבוז מזון מתרחש בשלבים מאוחרים יותר של שרשרת אספקת המזון, במיוחד ברמת הקמעונאות והצרכנים. הכוונה היא להשלכה או בזבוז של מזון שעדיין מתאים למאכל אדם. בזבוז מזון קורה לעתים קרובות בגלל גורמים כמו קניית יתר, אחסון לא נכון, תאריכי תפוגה או העדפות אסתטיות. לדוגמה, כאשר אנשים משליכים מזון שפג תוקפו או שאריות מזון מבתיהם או כאשר מסעדות זורקות מזון שלא נצרך, זה ייחשב כפסולת מזון.
לסיכום, אובדן מזון מתרחש לפני שהמזון מגיע לצרכן, בשלבי ייצור ועיבוד, בעוד שבזבוז מזון מתרחש לאחר שהמזון מגיע לצרכן, ברמת הקמעונאות והצרכן. גם אובדן מזון וגם בזבוז מזון תורמים לחוסר ביטחון תזונתי גלובלי, להפסדים כלכליים ולבעיות סביבתיות, ולכן המאמצים לצמצם את שניהם חשובים בהבטחת מערכות מזון בנות קיימא.