חומרים למורים ולתלמידים > השקיית הכדור הצמא
שקופיות: 35-45
שקופית 35: כיצד המים נעים בכדור הארץ?
דיון בהנחיית המורה (כהכנה לציור מודל מחזור המחזור על ידי התלמידים): הזכירו לתלמידים שבשיעורים הקודמים שוחחנו על האופן שבו בני האדם מניעים את מחזור המים (עם מי הברז שלנו ובאמצעות שינויים במצבי הצבירה). קשרו זאת גם לאופן שבו מאגרי המים מידלדלים בגלל התאדות מוגברת (התחממות גלובלית).
כעת בקשו מהתלמידים לומר איפה הם רואים מים באיור. אחרי שהם יענו, השתמשו באיורים של החצים כדי לחשוף את המקומות השונים שבהם מצויים מים. אחר כך ציינו שיש להם קטגוריות, כמו מים עיליים, מי תהום ומים באטמוספרה.
כך מים מאוחסנים בכדור הארץ. דמיינו זאת כמודל תלת-ממדי – הם מתחת לקרקע, על פני הקרקע ובאוויר.
שקופית 36 : מחזור המים בטבע
בשלב הזה נתחיל לצייר עם התלמידים את מחזור המים בטבע בהתבסס על כל מה שלמדנו עד כה.
בקשו מהתלמידים לצייר את מה שהם יודעים על מחזור המים. בקשו מהם לחשוב על הדרכים השונות שמים מאוחסנים בכדור הארץ ועוברים בין גופי מים שונים.
אפשר לעשות את זה במחברת, או לצייר בטאבלט בצייר ולשמור גרסאות או על לוח מחיק כקבוצה.
עבור תלמידים שצריכים עוד עזרה:
אפשר לתת רשימה של פריטים שיכולים להופיע בהתחלה: עננים, ים, אדמה, נחל, עץ, הר, עננים, שמש
רשימה של תופעות: משקעים (גשם, שלג, ברד), אדי מים
רשימה של תהליכים של מעברי מצבי צבירה: התאדות, התעבות (אולי התמצקות)
שקופית 37 עם איור של מודל המים נמצאת במצב הסתר – לשיקול המורה אם להציג בפני התלמידים או למצוא דרך אחרת להגיע למצב בו המודלים של התלמידים אין בהן שגיאות ואין בהם חוסרים משמעותיים (הצעה: לקחת את המודלים לבדיקה, ואם יש צורך, לתקן ולהגיש שוב)
חלוקת המים בין מים עיליים, מים באטמוספירה ומי תהום.
שקופית 39: מה לדעתכם מבדיל בין מאגרי המים השונים?
לבקש מהתלמידים לכתוב במחברת תשובות אפשריות, ולאחר מכן להעלות על הלוח. אם לא יודעים, לשאול שאלות מנחות שיגיעו למאפיינים השונים של מאגרי המים.
שקופית 40: מאגרי מים מתוקים
במאגרי מים בהם קיימת כניסה ויציאה טבעית של מים – המים מתוקים
כניסת מים לכנרת: מי נהר הירדן (העליון), נחלים מהגליל והגולן, גשמים, מי תהום.
יציאת מים מהכנרת: הירדן (התחתון), ההתאדות, שאיבה לצורכי האדם.
אגם הכנרת: מאזן המים, שאיבות ומפלסים מתוך אתר מט"ח
אגן הכנרת מתוך אתר רשות המים
שקופית 41: מאגרי מים מלוחים
כאשר קיימת כניסת מים טבעית בלבד – מים מלוחים
כניסת מים לים המלח: נהר הירדן, נחלי ים המלח.
יציאת מים מים המלח: שאיבת מים על ידי מפעלי ים המלח.
שקופיות 42 -43: הרחבה: מאגרי מים מלאכותיים – מאגר אשכול ומאגר וולטה באפריקה. מאגר אשכול הוקם במטרה לווסת את זרימת המים מהמוביל הארצי, כדי שלא תהיה הצפה בתקופות של גשם.
שקופית 44: איפה יותר קל לצוף (ההבדל בין הים התיכון לבין ים המלח באחוזי המליחות).
שקופית 45: הרחבה: ניסוי ציפה – איפה יותר קל לצוף (ההבדל בין הים התיכון לבין ים המלח באחוזי המליחות)
המלצות תזמון:
2 * 45 דקות
הזדמנות לדיון:
רעיונות וחוויות של התלמידים
לתלמידים יש ודאי מגוון של חוויות שקשורות למחזור המים. אולי הם השתתפו בפעילויות מים, כמו שחייה, דיג, או שיט, שאפשרו להם לבחון מקרוב את איכות המים ואת השימוש בהם לצורכי פנאי. ייתכן שלתלמידים יש ידע מקומי רב ערך בנוגע למקורות מים כמו בארות, מעיינות או אקוויפרים, שאולי אינם מוכרים או מתועדים. או שהמורים יכולים לבקש מהתלמידים ללכת הביתה ולבקש מידע מבני המשפחה בנוגע לשינויים במקורות המים או התנהלות עם המים לאורך השנים.
המורים יכולים להשתמש בידע של התלמידים ולבנות עליו דיונים שיעזרו לגבש הבנה של מחזור המים ושל האופן שבו מקורות מים משתנים לאורך זמן בגלל מגוון גורמים.
העשרה: עקרונות מידול
מידול הוא כלי מועיל במיוחד לתלמידים כי הוא עוזר להם לפתח הבנה עמוקה יותר של קונספטים מורכבים המתבססים על רעיונות מופשטים.
הבנה קונספטואלית: מודלים מדעיים מספקים ייצוג חזותי של רעיונות ותהליכים מופשטים והופכים אותם למוחשיים ונגישים יותר. מודלים עוזרים לפתח הבנה קונספטואלית של האופן שבו דברים עובדים וכיצד רכיבים שונים מתחברים זה לזה.
יכולת חיזוי והסבר: מודלים עוזרים לבצע תחזיות ולנסח הסברים על בסיס תצפיות. כשתלמידים עורכים שינויים במודלים הם למעשה מפתחים השערות ובוחנים את רעיונותיהם.
פישוט והצגה חזותית: מודלים מפשטים קונספטים מורכבים על ידי פירוקם לחלקים שקל יותר להתמודד איתם. הפישוט הזה עוזר להבין עקרונות וקשרים יסודיים, מה שנותן להם בסיס לחקירה מדעית עתידית.
חזרתיות במידול פירושה ליצור ולשכלל מודלים בתהליך מחזורי של פיתוח ושיפור. במקום לנסות ליצור מודל מושלם מההתחלה, מידול חזרתי כולל שינוי ושכלול בלתי פוסק על סמך משוב, נתונים חדשים או הבנה חדשה. מידול חזרתי נותן מקום לשיפורים תוספתיים לאורך זמן. כשבונים גרסה אחר גרסה של המודל, אפשר לשלב בו מידע חדש, תובנות ומשוב, מה שמייצר ייצוגים מדויקים ועשירים יותר של המערכות שאנו ממדלים.