מטרה: השיעור הזה נועד להציג את בעיית שינוי האקלים בכדור הארץ ולהציב אותה בהקשר המתאים, וכן להציג את השאלה המנחה של היחידה: מה גורם לשינוי אקלים, ומה אפשר לעשות בנוגע לזה?

חומרים:

• מצגת – שקופיות 2-8
• כרטיסי מיון תמונות (סט אחד לכל קבוצה)

שקופיות 3-4 – פעילות פתיחה ולוח שאלות מנחה 
משימה בקבוצות (20 דקות): 
חלקו את התלמידים לקבוצות קטנות של כ-4 תלמידים, ותנו לכל קבוצה סט של כרטיסים עם תמונות.  
בקשו מהתלמידים לפרש את התמונות ולחלק אותם לנושאים, ולקשר בין הנושאים באופן הגיוני שיאפשר להם לספר סיפור / להכין תרשים זרימה / מפת מוח. 
ובנוסף – לכתוב שאלות שעולות להם מהתמונות או מהסיפור – דברים שלא מבינים או רוצים לדעת עליהם יותר. כל שאלה על פתק נדבק אחד.  בסיום, כל תלמיד.ה מדביק את השאלה שלו על הבריסטול, תחת כותרת המשנה של הפרק המתאים. אם אף כותרת לא מתאימה, ניתן להדביק בכותרת הרביעית "שאלות מסקרנות נוספות" 
 
הסתובבו בין הקבוצות ושאלו את התלמידים: 
האם חסרה לכם תמונה כדי לספר את הסיפור שלכם? 
האם יש משהו שמסקרן אתכם בתמונות? 
האם יש תמונה שאתם לא מבינים או שאתם לא מצליחים להכניס לסיפור? 
הצגת הסיפור בכיתה (10 דקות): 
בחרו 2 קבוצות שיציגו את הסיפור שלהן לכיתה. אחרי כל הצגה, שאלו את הקבוצה המציגה: 
האם חסרה תמונה כדי לספר סיפור שלם? 
 
קראו את הגרפים – יש מתאם בין עליית הטמפרטורה בעולם וריכוז הפחמן הדו־חמצני באטמוספרה 

• יש שני גרפים בתמונות בפעילות הראשונה. בשלב זה, עליכם לדעת איך התלמידים מפרשים אותן לפי הדיונים בקבוצות הקטנות והמצגות בכיתה. עכשיו, הסבירו את הגרפים בהתאם לאופן שבו התלמידים מבינים אותם. 

*לאפשר לתלמידים להוסיף שאלות נוספות, אחרי ההסבר על הגרפים. 
 
שקופיות 5-7: מהן העדויות להתחממות כדוה"א ולאפקט החממה? 
הסבר על גרפים וקשרים ביניהם 
שקופית 5 – העדויות להתחממות כדוה"א: טמפרטורה עולמית ממוצעת 
הגרף מראה את הטמפרטורה העולמית הממוצעת מ־1850 עד 2022. קודם כול, הסבירו את צירי ה־x וה־y. 
1.ציר ה־x: שנה מ־1850 עד 2022. 
ציר ה־y: טמפרטורה במעלות צלזיוס. 
0 מעלות היא הטמפרטורה הממוצעת בשנים 1961 – 1990. 
2. המגמה הנראית בגוף: אמנם הקו אינו חלק, אבל באופן כללי, יש עליית טמפרטורה מאז 1900. 
שקופית 6 – העדויות להתחממות כדוה"א: הריכוז העולמי של פחמן דו־חמצני באטמוספרה. 
בשני הגרפים יש אותו ציר y של ריכוז הפד"ח בppm  (חלק מתוך מיליון חלקיקים parts per million) – מתאר את ריכוז החומר (פד"ח C02) באטמוספרה. בגרף הימני הוא zoom in לשנים 1870 ועד 2023 (מהמהפכה התעשייתית ועד היום) 
צירי ה־x של שני הגרפים שונים: 
אחד הוא מ־1 עד 2020, והשני הוא מ־1870-2020. 
מסקנה:  אנחנו מזהים עליה משמעותית בריכוז הפד"ח מהמאה התשע עשרה. 
שקופית 7 – הקשר בין ריכוז פד"ח באוויר לעליית הטמפרטורה בעולם 
חיברנו בין הטמפרטורה העולמית הממוצעת וריכוז ה־CO2 באטמוספרה, וראינו ששני הקווים בגרפים מלמדים על עלייה החל מ־1850 בערך. 
חשוב: בשלב הזה עוד אי אפשר להסיק שפחמן דו־חמצני מוביל לעלייה בטמפרטורה. שני הגרפים מלמדים רק על מתאם בין CO2 וטמפרטורה. עדיין אי אפשר לבסס קשר סיבתי בשלב הזה. 
* אפשרות ללמידה מרחוק: באתר אנרגיה בראש אחר קיימות סביבות למידה מתוקשבות שניתן לתת לתלמידים לעשות בנושא של שינויי אקלים.  
 
שקופית 8: פעילות DQB – לוח שאלות מובילות/מנחות 
– הצגת שלושת הפרקים בסטוריליין על פלקט (אפשר דיגיטלי). 
– לבקש מהתלמידים להדביק את השאלות שלהם (מפעילות התמונות בתחילת השיעור) על הפלקט מתחת לשאלה הגדולה המתאימה ביותר לשאלה. אם אין התאמה בין השאלות הגדולות (של פרקי היחידה) לשאלות התלמידים – ידביקו באיזור "שאלות מסקרנות נוספות".  
– לאפשר לתלמידים להוסיף שאלות נוספות, אם עלו תוך כדי היכרות עם הנתונים שבגרפים, מה מסקרן אותם או על מה הם רוצים לדעת עוד.   
 
המורה תציג את השאלות המעניינות לטעמה (אפשר לאחד את השאלות הדומות) תתלה את הפלקט בכיתה/חדר מדעים, כך שבכל סיום פרק יבדקו על אילו שאלות ענו במהלך הלמידה ומה עוד נשאר (או להסביר או להגיד שזה ללמידה עצמית או למי שסקרן – לא תמיד מצליחים לענות על כל השאלות, וזה בסדר).  
המטרה שנלמד את היחידה בהתאם לרוב שאלות של התלמידים, כלומר מתוך הסקרנות שלהם.