חומרים למורים ולתלמידים > הפעלת הכדור המתחמם
מטרה: התלמידים ילמדו על הבעיות הכרוכות בשימוש בדלקי מאובנים, כולל שינוי אקלים, דלדול דלקי המאובנים, סכנות בריאותיות, והזיהום הנגרם על ידי הובלת הדלקים.
שקופית 43: חזרה – באילו מקורות אנרגיה אנחנו משתמשים?
ניתן לקשר את המפגש הקודם למפגש זה, ולהיזכר באילו מקורות אנרגיה בני אדם משתמשים.
סביר שהתלמידים ידברו על נפט, פחם וגז טבעי.
האם אלה מקורות האנרגיה שמשתמשים בהם בארץ? בעולם?
מתחילים בהשערות וידע קיים, ולאחר מכן ממשיכים במידע הנתון בשקופיות הבאות.
שקופית 44: צריכת אנרגיה (באחוזים) לפי מקורות אנרגיה בעולם (2020)
שימו לב לגרף העמודות ולשוני שלו לעומת גרף העוגה. ניתן היה להשתמש פה גם בגרף עוגה, כי הסה"כ הוא 100% (אך כיוון שיש 9 מקורות אנרגיה שונים, קשה לקרוא את גרף העוגה)
שקופית 45: צריכת אנרגיה (באחוזים) לפי מקורות אנרגיה בישראל (2020)
סקירה של תרשים העוגה – ניתן לראות כי בישראל יש 4 מקורות אנרגיה.
הגז הטבעי (40%) מיועד להפקת אנרגיה חשמלית*.
הנפט (38%) מיועד בעיקר לתחבורה (בים, ביבשה ובאוויר)
פחם (18%) מיועד להפקת אנרגיה חשמלית*.
הפקת אנרגיה מאור השמש (אנרגיה סולארית) מיועד לייצור אנרגיה חשמלית*.
*ייצור אנרגיה חשמלית – בעיקר לבתים, בתי עסק ותעשייה
שקופית 46 – סיעור מוחות של התלמידים: מהן הבעיות עם דלקי מאובנים?
הבנו עד עכשיו מה החשיבות בשימוש במקורות האנרגיה של דלקי מאובנים (גז טבעי, נפט ופחם), בשל היעילות שלהם לקבלת אנרגיה זמינה, אך יש גם חסרונות ובעייתיות בשימוש בהם.
בשלב ראשון נאפשר לתלמידים לשתף בידע שלהם ו/או לשער על הבעיה / החסרונות בצריכת דלקים אלה.
בשקפים הבאים נפרט על חלק מהבעיות:
שקופית 47: עליית הטמפרטורה העולמית הממוצעת
הבעיה בה אנו מתמקדים ביחידה זו היא עליית הטמפרטורה העולמית הממוצעת, כפי שכבר הצגנו.
שקופית 48: דלקי מאובנים הם משאבים מתכלים
לדלקי מאובנים נדרשים מיליוני שנים להיווצר. ומרגע שמשתמשים בהם, הם נגמרים, כלומר השימוש נעשה בקצב גבוה מאוד ביחס להיווצרות שלהם.
קבוצת המשאבים המתכלים (שנגמרים), אלה משאבים שקצב התחדשותם איטי ביותר בהשוואה לקצב הניצול שלהם על ידי בני האדם (מתוך משאבים מתכלים ומתחדשים, אתר סבבה, המשרד להגנת הסביבה)
שקופית 49: סיכון בריאותי – דוגמה: שריפת גז טבעי
מתוך הכתבה https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/פחות-אבל-מזהם"פחות, אבל מזהם" מכון דוידסון
*הנתונים האלה מסתמכים בעיקר על דיווחי חברות הגז עצמן, ש"נבדקים ומאושרים על ידי המשרד להגנת הסביבה".
** כך למשל, אסדת הגז מרי B שלחופי ישראל קרסה לאחר הגברה מהירה בקצב שאיבת הגז, מה שגרם לשיחרור של כמות בלתי ידועה של גז מתאן אל האטמוספרה.
לעומת גז המתאן, שמתערבב בקלות עם האוויר, קשה יותר ליצור בעירה מלאה של דלקים מוצקים או נוזליים, כמו פחם ומוצרי נפט. בנוסף, הנפט והפחם מכילים חומרים מזהמים שמפריעים לתהליך הבעירה ויוצרים אפר וגזים רעילים אפילו בשריפה מלאה.
גם השריפה בתחנות הגז אינה מלאה לחלוטין, והן פולטות לאוויר כמויות לא מבוטלות של פחמן חד-חמצני (CO), מתאן וחומרים נוספים. בנוסף, הטמפרטורה הגבוהה וריבוי החמצן בתא השריפה מחוללים תגובות כימיות גם בין החמצן לחנקן שבאוויר ויוצרים תחמוצות חנקן רעילות. כמו כן, הגז הטבעי אינו נקי לחלוטין ממזהמים, גם אחרי שמעבירים אותו תהליכי טיהור אלה ואחרים. ואם לא די בזה, עצם קידוח הגז הטבעי לצורך הפקתו ממעמקי האדמה פוגע בסביבה ומשחרר אליה חומרים רעילים. כלומר תחנות הגז אומנם הרבה יותר נקיות מתחנות הכוח הפחמיות, אך גם הן פולטות מזהמים מסוכנים.
לתחנות כוח שמונעות בגז טבעי יש, אם כן, כמה יתרונות לעומת אלה ששורפות פחם. הן מזהמת פחות את האוויר, נוחות יותר לשימוש ולבנייה, ובדרך כלל גם מייצרות חשמל זול יותר. עם זאת, גם שריפת גז מזהמת את האוויר ומסכנת את בריאותנו, והיא פולטת כמויות אדירות של גזי חממה – פחמן דו-חמצני ומתאן.
שקופית 50: אחסון דלק ושינוע דלק ממקום למקום עלול לגרום לזיהום סביבתי
כתבות על דליפות דלק (המיוצר מנפט), אך ראינו בשקופית הקודמת כי גם גז טבעי דולף וגורם לנזקים.
בתמונות: דגים מתים בגלל דליפה מתחנת דלק
מתוך כתבה של מכון דוידסון – האסון שנמנע (בתחתית הדף)
מבצע של האו"ם: זה 8 שנים (משנת 2015) ננטשה מכלית נפט בים האדום מול חופי תימן. החשש שהיא ישנה ותתפרק, ותהיה דליפה של כמות אדירה של נפט, וכן שאדי נפט נפלטים ממנה מדי יום:
סרטון של האו"ם שמראה את מיקום מכלית הנפט בחוף תימן (20 שניות ראשונות) וריקון המכלית מנפט והעבירה אותו למכלית ענק תקינה (זמן 1:45 עד 2:10 )
הרחבה: כתבות נוספות:
שקופית 51: אילו מסקנות עולות משלושת הגרפים האלה?
(ריכוזי פד"ח אטמוספירה, אמפ' עולמית ממוצעת וצריכת אנרגיה) תשובה בשקופית הבאה.
שקופית 52: סוגייה 1: צריכה מוגברת של דלקי מאובנים פולטת גזי חממה וגורמת לשינוי אקלים
המלצות תזמון:
1*45 דקות
עקרונות תכנון: