אם השיעורים לא נלמדו ברצף: (שקופית 12): מאיפה מגיעים מרכיבי הפיצה וההמבורגר לבית שלנו?

התלמידים חולקים את הממצאים מדף העבודה שמילאו בבית בקבוצות קטנות (או בזוגות).

שאלות מוצעות לדיון: האם המקורות של כל מוצרי המזון מסומנים עליהם? האם אתם יודעים מאיפה מגיעים הפירות והירקות שאתם אוכלים? האם הם מקומיים או מיובאים? האם יש מדינה אחת דומיננטית ברשימה שלכם?

לסיכום: נסתכל כעת על כמה מהמרכיבים הללו מנקודת מבט של חקלאות גלובלית.

(שקופית 13): שאלות לדיון

לפני שמסתכלים במפות (בשקופיות הבאות), בקשי מהתלמידים לכתוב את השאלות הללו במחברות שלהם ולחשוב עליהן כשהם צופים בשקופיות הבאות. 

●       האם למדינות היצרניות המובילות של מוצרים מסוימים יש מאפיינים משותפים?

●       אילו יבשות מיוצגות הכי פחות כיצרניות גדולות?

●       האם זה משמעותי לאספקת מזון מקומית וגלובלית?

●       האם זה אומר שבמדינות כמו ארגנטינה, לא מגדלים עגבניות?

(שקופיות 14-16): מדינות יצרניות מובילות של חיטה, בקר, ועגבניות

כעת נראה כמה מדינות מובילות בייצור של כמה מהמרכיבים של פיצה והמבורגר שזיהינו.

חיטה (שקף 14): משמשת להכנת בצק פיצה ולחמניות המבורגר

בקר (שקף 15): האם אתם מופתעים מאחת מהמדינות הללו? (היבטים תרבותיים של אוכל: אפשר להזכיר שבהודו חלק גדול מהאוכלוסייה לא אוכל בשר בקר – הם הינדים – וגם מוסלמים רבים שלא אוכלים חזיר).

מדינות לייצור עגבניות (שקף 16).

(שקופית 17): חזרו לשאלות שהוצגו לפני המפות

שלוש המדינות שהן היצרניות הגדולות הן ארה"ב, הודו וסין. שלושתן הן מדינות גדולות בחצי הכדור הצפוני עם אקלים מגוון. אילו יבשות מיוצגות הכי פחות כיצרניות גדולות? אפריקה, אוסטרליה ודרום אמריקה. האם זה משמעותי לאספקת מזון מקומית? זה לא אומר שהמוצרים האלה לא מיוצרים ביבשות אלה. למשל, ישראל מגדלת חיטה, אבל רק 25% מהצריכה המקומית שלה, ולכן היא צריכה לייבא את השאר. מדינות רבות מגדלות תוצרת לצריכה מקומית בלבד.

נקודת מבט מקומית: האם נוכל להכין פיצה או המבורגר ממרכיבים שגודלו באופן מלא בישראל? האם זה יהי שווה את המחיר? האם חשוב שנוכל לעשות זאת?

דברים שכדאי לקחת בחשבון: תעסוקה מקומית, אכילת תוצרת טרייה, עלויות הובלה, חלק מהדברים נשמרים היטב, אחרים לא, ביטחון תזונתי…

(שקופית 18): אדמה מקומית לחקלאות

רקע למורה על חקלאות בישראל רקע למורה חקלאות בישראל.

29.9% מהקרקע בישראל משמשת לחקלאות. ישראל מגדלת את רוב הפירות והירקות שלה (רק כ 10% מהירקות ו-5.5% מהפירות מיובאים), אבל לא מגדלת מספיק חיטה או בקר.

שקופיות 19-23 ניתן להעביר ב- 2 צורות: דף עבודה (1.2 דף עבודה טיעון). או דיון כיתתי.

(שקופית 19): קרקע חקלאית בישראל ובעולם

בקשו מהתלמידים לתאר מילולית  את הגרפים ומה הנתונים שרואים בהם. לאחר מכן דונו איתם במסקנות שניתן לעלות מהנתונים. המסקנה היא שכמות האדמה שיש לנו לחקלאות לא השתנתה הרבה מאז 1961

לסיכום שאלו את התלמידים: אם אנחנו רוצים לחקור אם יש לנו מספיק קרקעות לחקלאות, אילו נתונים נוספים אנחנו צריכים? הדיון צריך להוביל לסוגיית האוכלוסייה – כמה אנשים צריך להזין מאוכל שגדל על האדמה הזו.

(שקופיות 20-21): גידול האוכלוסייה

בקשו מהתלמידים לתאר את הגרפים. מהם הצירים? מהם הנתונים? במה זה שונה מגרף עמודות? (שקף 19 הוא אוכלוסיית העולם ושקף 20 הוא אוכלוסיית ישראל). ניתן לשאול את התלמידים האם לדעתם יש מדינות בהן הגרף ייראה אחרת ולמה הם חושבים ככה.

לאחר קביעת מסלול הצמיחה (גדל, קטן, לא משתנה), שאלו את התלמידים: מה לדעתכם יהיה גודל האוכלוסייה ב-2050?

(שקופית 22 בהסתר): חזרה על מבנה של טיעון כדי לתמוך בתלמידים בבניית טיעון המקשר בין קרקע לחקלאות וגידול האוכלוסיה.

(שקופית 23) מיועדת ליצירת קשרים יחד עם התלמידים בין הנתונים שזה עתה למדו: קרקע קבועה לחקלאות, הבדלים ביכולות הגידול החקלאי בין מדינות, וגידול אוכלוסיה.

לפיכך, אחת הסוגיות המרכזיות בעולם היא: האם ייצור יבולים העולמי יכול לעמוד בדרישות האוכלוסייה העתידיות?

שאלו את התלמידים: מהם הפתרונות האפשריים? הדגישו ששאלות אלו יידונו לאורך כל היחידה.

אפשר להזכיר כמה מהתכונות של פתרונות שנלמדו ביחידת "העולם הצמא" וביחידת "הכדור המתחמם". למשל, הגדלת יעילות השימוש במים.

רעיונות נוספים: להגדיל את היבול מהשטחים החקלאיים, לשנות את התזונה, לפתח טכנולוגיות/תהליכים חדשים לייצור מזון

הערה – רשמו את רעיונות התלמידים לשימוש במועד מאוחר יותר ביחידה.

הרחבה (שקופית 24): מזון אולטרה-מעובד

מומלץ לקרוא לפני השיעור את הסיכום מזונות מעובדים רקע והרחבה.

אחת הדרכים להאכיל יותר אנשים היא להשתמש בטכניקות עיבוד מזון המשמרות מזון. בשקופית זו ניתן לראות רמות שונות של עיבוד למוצר מזון אחד.

בעשורים האחרונים, מזונות אוטרה-מעובדים (מעובדים במיוחד) הפכו פופולריים ברחבי העולם המפותח, וסמל להתקדמות במדינות מתפתחות.

לעיבוד מזון יש יתרונות וחסרונות, הן ברמה האישית והן ברמה הסביבתית העולמית.

דנו בזוגות בשאלות הבאות:

1. הסתכלו בפתקים משיעור 1 עם פריטי המזון מארוחת הערב ונסו לקבוע את רמת העיבוד שלהם.

2. רשמו 2 יתרונות ו-2 חסרונות לעיבוד מזון.

3. אילו השפעות סביבתיות (קשורות למים ו-CO2 מהיחידות הקודמות) יש למזון אולטרה-מעובד? האם אתם יכולים לחשוב על קשר כלשהו בין ייצור מזון באופן כללי לבין שימוש במים ופליטת CO2?

4. האם פיצה היא מזון אולטרה-מעובד? באילו תנאים? (שאלת בונוס, ראו  לינק לקבוצות מזון לפי רמות עיבוד בחומרים להעשרה)

(שקופית 25): שאלה למחשבה: איך נייצר את המזון שלנו ואיך הוא ייראה בעתיד?

שאלה זו תנחה את המסע שלנו ביחידה.

לשיעור הבא – בקשו מהתלמידים להביא תמונה של צלחת האוכל שלהם – או צרו מסמך משותף (נמצא בתיקיה של פרק 2) שהם יכולים להוסיף אליו את התמונה שלהם.